בעקבות מרוץ זכרון יעקב

ספורט: תועלת או סיכון?

בסוכות נפטר גיא שבט, בחור צעיר ששמר על כושר כ- 200 מטרים לפני קו הסיום במרוץ זכרון יעקב. מזכירים לנו בכל הזדמנות עד כמה פעילות גופנית חיונית לבריאות גופנו. זה בהחלט נכון, אך האם מזהירים אותנו מספיק לגבי סיכונים הכרוכים במאמץ הפיזי? האם הכל נעשה כדי למנוע אותו? האם הבדיקות הנדרשות והנעשות מספקות - והאם העוסקים בפעילות גופנית שועים לסימני האזהרה המוקדמים? האם אנו עושים הכל כדי שזה לא יקרה גם לנו?

נטלי סוסנה - אופיר | מגזין המושבות

ידוע לכולנו עד כמה פעילות גופנית יום יומית, תדירה חשובה לבריאות גופנו ונפשנו.

הפעילות הגופנית מסייעת להורדת לחץ הדם להורדת רמת הכולסטרול המזיק - ומעלה את רמת הכולסטרול הטוב, עוזרת לנו לרדת במשקל וכן, להורדת המתח. היא חיונית ללב, גורמת לנו בהחלט הנאה ו"כיף". אצל הספורטאים המתחרים בענפי הספורט התחרותיים המצב שונה. מתוך השאיפה להגיע להישגים מרשימים, לנצח ואף לשבור שיאים, הם מביאים עצמם לעיתים, אל מעבר לקצה גבול היכולת, דבר הגובה מהם בריאות שאף עלולה להזיק להם עד מוות פתאומי.

מוות פתאומי

מוות פתאומי של ספורטאים הינו אירוע בלתי צפוי. המומחים מעריכים כי מדי שנה, מתבגר אחד על 200.000 ומבוגר אחד על 18,000 מתים מוות פתאומי מעיסוק בספורט. מניחים כי בין 2,500 ל- 4,500 ספורטאים בעולם מתים מדי שנה כתוצאה ממאמץ ספורטיבי, כאשר בישראל מתרחשים שלושה עד ארבעה מקרי מוות פתאומיים אצל ספורטאים בשנה. מוות פתאומי של ספורטאי הוא אירוע קשה לכשעצמו, מאחר ובדרך כלל ספורט מתקשר לבריאות וחיוניות - ולא עם חולי ומוות.

מדי פעם כאשר מתרחש אירוע טרגי בו ספורטאי מוצא את מותו באופן פתאומי אנו בהלם ומתקשים להאמין ולקלוט כי ספורטאים מצטיינים הנראים לעין בריאים, שריריים והמקרינים חוסן גופני גבוה בהם אנו מסתכלים בקנאת מה, קורסים ומתים כמו במקרים של שחקן הכדורגל הספרדי בן ה- 22 אנטוניו פוארטה, חלוץ הפועל באר שבע, צ'סוואה נסופוואה, מרק ויויאן פואה הכדורגלן מקמארון, מתחרה מירוצי האופנים כמרקו פאנטאני, והאצנית האמריקנית האלופה פלורנס גריפית ג'יונר, אשר נטלו סמי מרץ, שהיו הגורמים העיקריים אשר הכריעו אותם למוות, או נשארים כצמח, כפי שאירע בשנים האחרונות במקרים כשל מני לוי, כדורגלן מכבי תל- אביב לשעבר. המקרים הנ"ל הינם מהמקרים הידועים אשר התפרסמו ונודעו בתקשורת העולמית, אך בתחומי הספורט השונים כבר אירעו מקרים רבים, בהם ספורטאים חובבנים נפטרו במהלך עיסוק מאומץ בספורט או בסיומו של מאמץ וכתוצאה ממנו בתוך 24 שעות.

כפי שהפרופ' בן חור מזהיר "אדם שאינו מורגל במאמצים פיזיים ניכרים ועושה בבת אחת מאמץ שהוא למעלה מיכולתו, עלול להגיע למצבים קשים ואף למוות פתאומי. לכן דברים חייבים להיות גם מדורגים וגם תחת בקרה".
לשאלה האם קיימים סימנים מוקדמים להתמוטטות, בעיה לבבית והתייבשות אצל ספורטאי והאם ספורטאי יכול לזהותם בעוד מועד? עונה ד"ר רותי פילץ-בורשטיין, מנהלת המרכז לרפואת ספורט ולמחקר-במכון וינגייט: "להתייבשות ולמכת חום ישנן "נורות אזהרה": סחרחורת, כאב ראש, בחילה, בלבול, פנים סמוקות (לעיתים) ..., חשוב לשים לב לסממנים אלה ובשום אופן לא להתעלם מהם. במצב זה יש להפסיק מיד את הפעילות, להעביר את הספורטאי למקום מוצל, קריר אם אפשר, לקרר אותו באמצעות כמויות גדולות של מים- פשוט לשפוך מים על כל הגוף, כדי להוריד את הטמפרטורה. אם הנבדק נמצא בהכרה ומסוגל לשתות, צריך ללגום מים, אבל בהדרגה, בכמויות קטנות בכל פעם."

הקשינו ושאלנו איך יכול להתהוות מצב בו ספורטאים העוסקים דרך קבע בספורט מסויים באורח יום - יומי, קורסים בכל זאת - והאם יתכן כי יקרה מקרה בלא שהיו סימנים מוקדמים כמתן התרעה לספורטאי, אשר יתריעו אצלו כי עליו להפסיק מיידית את פעילותו?

"לעיתים לאחר שספורטאי מתמוטט" אומרת ד"ר פילץ-בורשטיין "לכאורה באופן פתאומי, מסתבר כי היו סמנים מוקדמים בבדיקה מסוימת אבל הם לא קבלו את תשומת הלב הנדרשת אם מצד הספורטאי או מכל גורם רפואי, במקרים אחרים אין כל סימנים מקדימים והבעיה מתעוררת באופן אקוטי ובלתי צפוי."

כשהלב בוגד......

מסתבר כי רוב מקרי המוות אצל הספורטאים הינם מסיבות של אירוע לבבי. למעשה בעת מאמץ גבוה חל שינוי בפעילות החשמלית בלב וכן בפעילות ובמבנה שריר הלב עצמו. דבר העלול לגרום להפרעת קצב פעימתו באורח קטלני. הנטייה להפרעות קצב פעילות הלב גדולה יותר במיקרה של מחלה על רקע גנטי, בין שהיא נובעת מסיבה כל שהיא שלא נתגלתה מבעוד מועד, או כתוצאה מבעיה בתפקוד הלב בתהליך של מאמץ ממושך .

כאן יש להקשות ולשאול את השאלה, הכיצד זה שלגבי ספורטאים מקצועיים אשר חלה עליהם החובה לעבור בדיקות רפואיות תדירות, אין מעמיקים את בדיקות הלב באורח יסודי על מנת לעמוד על מבנהו ולאבחן, באם יש מחלה גנטית מובהקת כלשהי, על מנת שלא לסכן את חייו של הספורטאי, למרות שלפי המומחים והחוקרים לא ניתן לגלות ולאבחן במאת האחוזים כל מקרה לאשורו.

ד"ר רותי פילץ-בורשטיין, ממליצה לאלה המתחילים לעסוק בספורט, לעבור מבחן מאמץ על מנת למנוע בעיה רפואית בהמשך: "בהנחה שמדובר באדם בריא שלא עסק בשנים האחרונות בפעילות גופנית, מומלץ לעבור מבחן מאמץ כדי לשלול בעיה קרדיאלית או אחרת. חשוב לשלב בפעילות הגופנית פעילות אירובית כמו: הליכה או ריצה קלה, שחיה, רכיבה על אופניים ובנוסף פעילות מול התנגדות לפיתוח כוח שרירים. חשוב שהפעילות תתחיל בעצימות נמוכה ובהתאמה לכושר העכשווי של המתאמן ולא למה שהוא זוכר שהיה רגיל לעשות "כשהיה צעיר". ההתקדמות תהייה הדרגתית ועל פי תחושת הנוחות של המתאמן - חשוב שירגיש מאמץ אבל בעוצמה שמאפשרת לו לפעול בנוחות ולא בתחושה של עומס יתר. אימון בקצב לב גבוה מדי איננו בהכרח יעיל לשיפור היכולת האירובית ולעיתים עלול להיות מסוכן. לפני כל אימון אירובי מומלץ לשלב 20-25 דקות של אימוני כוח על כל קבוצות השרירים הגדולות. חשוב לזכור, כדי לקבוע באופן מדויק את עומס האימונים המומלץ, חשוב לבצע בדיקת "סף חומצת חלב". זוהי בדיקה לקביעת היכולת האירובית של המתאמן ולפי הנתונים המתקבלים ניתן לבנות תכנית אימונים אישית ה"תפורה" לכל אחד ואחת. ניתן לבצע את הבדיקה במרכז לרפואת ספורט ומחקר במכון וינגייט".

גם הבדיקות חייבות בדיקה

למרות קביעתו של סעיף 5 לחוק הספורט התשמ"ח הקובע כי "אגודת ספורט, מכון ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים", מסתבר כי למרות זאת לא תמיד דבר זה מיושם. החוק גם קובע בהמשכו של הסעיף הנ"ל כי, "שר הספורט בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בהתאחדות או באיגוד הנוגע לעניין, את סוגי הבדיקות הרפואיות ותדירותן". וגם כאן אין החוק מיושם - ונשאלת השאלה, האם הבדיקות שנקבעו בתקנות מספקות דיין והאם מתאימים אותן לאור תוצאות מחקרים חדשים? לדעת מומחים וחוקרים התשובה לכך היא שלילית, מאחר ובמקרים רבים של מוות פתאומי אצל ספורטאים, נתגלתה לאחר המוות מחלת לב חבויה, או סיבה גנטית כלשהי אחרת אשר היתה היכולת הסבירה לאבחנן מוקדם יותר בבדיקות מעמיקות יותר. יש גם לציין כי במקרים של התמוטטות של ספורטאים על המיגרש, למרות שסעיף 8 לחוק הספורט קובע כי, "השר צריך להתקין הוראות לעניין כח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה בהם מתנהלת פעילות ספורט מאורגנת", אך מסתבר כי רוב הציוד המצוי הינו מיושן, לא תקין לא נבדק באופן סדיר ופעמים רבות אף אין בנמצא אמבולנס או ניידת טיפול נמרץ.

מסתבר כי גם בתחום פעילות הכושר הגופני אין מקפידים על נושא הבדיקות כפי שנקבע בחוק. משיחות שקיימתי עם מספר מאמני כושר בחדרי כושר, באורח חסוי לגמרי, עולה כי ברוב המקרים, המכונים דורשים מהמתאמנים לעבור מבחני מאמץ רפואיים, הכוללים בדיקות א.ק.ג, אך אין נדרשת "אקוגרפלב", שהינה הדרך היחידה לאמוד במדויק על מחלות אפשריות כלשהן - וכן על מבנהו התקין של הלב. קיימים אף מועדוני כושר בהם מבקשים אישור רפואי שכפי שכולנו יודעים, הניתנים לעיתים על ידי רופאי משפחה מבלי שאנו אף נדרשים לעבור את מבחני המאמץ.

שער מגזין המושבות השבוע באדיבות מגזין המושבות בשער מגזין המושבות השבוע: "ספורט לייף"

השבוע במגזין נכסים, טור הנדל"ן של יואב איתיאל במגזין המושבות, "היתר בניה לסוכה?", עוד במגזין המושבות השבוע, סו מור כותבת על אקופלייטס (EcoPlates)