נחנך מרכז קמה הרדוף

אושר ותקווה בהרדוף

קהילת בית אלישע בקיבוץ האנתרופוסופי בהרדוף היא קהילה מיוחדת, המספקת בית חם ומסגרת תומכת ומאפשרת לאנשים בעלי צרכים מיוחדים לתפקד בקהילה באופן עצמאי. קשר מיוחד נרקם בין הקהילה ובין זכרון יעקב. קשר שמתחיל בסיפור האישי שלי.

יואב איתיאל | מגזין המושבות

קשר מיוחד במינו מתקיים בין בית אלישע והמושבה זכרון יעקב. יהונתן, בני בן ה-23 זכה לפני כארבע שנים להיות "החלוץ". יהונתן נולד בחיפה, ובגיל 8 חדשים אובחנו אצלו מחלת האפילפסיה ובעיות מוחיות ונפשיות קשורות. את שנות נערותו עבר בקהילת קמפ היל ביוור ראן, כפר שיקומי אנתרופוסופי ליד פילדלפיה, בארה"ב, שם התגוררנו מאז היה בן שנתיים. עם שובנו לארץ המליצו אנשי הכפר על בית אלישע בהרדוף. ביקרנו, ו... התאהבנו.

קהילת בית אלישע בהרדוף נוסדה בשנת 1995 על ידי זהר ויזהר בלייוייס, ממקימי קיבוץ הרדוף, אשר מנהלים את בית אלישע עד היום. חיים בה חברים מגיל 18 בעלי צרכים מיוחדים, בדרך כלל כאלה הקשורים בנכות כתוצאה מפגיעה מוחית, והנמצאים בתהליך שיקומי המכין כל אחד מהם לפי יכולתו וצרכיו לדרך של עצמאות.  בקהילת "בית אלישע" כ 50 חברים, חלקם הקטן במסגרת יום, המנהלים חיים מלאים הכוללים חיי עבודה, חברה ותרבות. כ 35 מהם גרים בהרדוף וכ 15 חברים מתגוררים בשלוש דירות לווין בקרית טבעון הסמוכה. החברים החיים בטבעון עובדים בשעות הבוקר בסדנאות המלאכה בהרדוף, ובשעות אחר הצהרים מקיימים פעילויות תרבותיות וחברתיות המשתלבות בקהילה העירונית בטבעון. החברים בקהילה מגיעים בדרך כלל בהכוונת ההורים, או מופנים על ידי אגף השיקום במשרד העבודה והרווחה.

כמו בקמפ היל, גם כאן אין "חוסים", אלא חברים. אין "עובדים" אלא צוות שזה ביתו וזו דרך חייו - קהילה בה בעלי הצרכים המיוחדים והצוות הטיפולי חיים ופועלים יחד. המודל בהרדוף נהנה מיתרון נוסף על מודל הכפר השיקומי של קמפהיל בגרמניה, סקוטלנד, ארה"ב ומדינות אחרות, בהיותו משולב ביישוב של ממש, ואינו קהילה שיקומית מבודדת. מחד, זהו יישוב "רגיל" לכל דבר, בו חיים תושבי המקום; מאידך, בהיות המקום יישוב קהילתי, זוהי סביבה מוגנת לבעלי הצרכים המיוחדים. כשיזהר בלייוייס, מספר על פילוסופית השיקום של בית אלישע במונח "תרפיה חברתית", הוא מתכוון במידה רבה לכך שאוכלוסית "הבריאים" מתרפאת מתוך הדאגה לרווחתם של בעלי הצרכים המיוחדים. קהילה הדואגת לבעלי הצרכים המיוחדים בה מתקנת את עצמה והופכת לטובה יותר, לתפיסתם של אנשי הרדוף ובלייוייס שהיה ממקימי הקיבוץ ובית אלישע ברוח זו.

השם "הרדוף" מתקשר אצלנו מיד למותג האורגני המוביל של ישראל, ולא בכדי. ראשיתו של המותג הזה בקיבוץ הרדוף, שנוסד בשנת 1982 באזור נחל ציפורי בגליל התחתון בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל ע"י קבוצת צעירים ומשפחות אשר ביקשו "לייסד קהילה קיבוצית ברוח חדשה". הרוח החדשה הזו שואבת את השראתה מהאנתרופוסופיה, פילוסופיה שהדמות המרכזית בה היה ד"ר רודולף שטיינר.

לאנתרופוסופיה יישומים רבים, בחקלאות, בכלכלה, בחינוך, ולמעשה בכל פן אחר של חיי האדם.  בהשראת האנתרופוסופיה הקים שטיינר את בית הספר "וולדורף", בית ספר עבור ילדי הפועלים של חברת וולדורף אסטוריה בגרמניה, ומכאן השם.  בקיבוץ הרדוף הוקם בית הספר "וולדורף" הראשון בישראל. בעולם קיימים היום מאות בתי ספר כאלה, וגם בישראל קיימים כבר גני ילדים ובתי ספר רבים המחנכים ברוח זו. בית הספר וולדורף בהרדוף הוא הותיק והגדול מביניהם ולומדים בו מאות מילדי קיבוץ הרדוף, עמק יזרעאל והאיזור.

חשיבות רבה נתנו רודולף שטיינר וממשיכיו לחינוך המיוחד ולשיקום.  ענף מיוחד של החינוך האנתרופוסופי התפתח בעבודה עם ילדים ומבוגרים הזקוקים לטיפוח נפשי מיוחד. שלוש קהילות כאלה חיות ופועלות היום בקיבוץ הרדוף, מונות כ 150 חברים בעלי צרכים מיוחדים, ומהוות בסך הכל כשליש מהתושבים בקיבוץ! האחת היא קהילת בית אלישע, השניה בית טוביה, והשלישית היא קהילת חירם.

קהילת חירם, הוקמה בשנת 2000 במטרה לאפשר לאנשים צעירים עם מצוקות נפשיות, בדרך כלל לאחר אשפוז פסיכיאטרי, לעבור תהליך שיקום אישי בתוך מרחב קהילתי מוגן יחסית, לפרק זמן של כשנה עד שלוש שנים בטרם יחזרו למקום מגוריהם.

קהילת טוביה בהרדוף נוסדה ב 1993 והיא בית לכ- 50 ילדים ונערים בסיכון בגילאי 19-6 שלהגנתם היה צורך להוציאם מביתם, לעיתים בצו בית משפט. הפגיעות שסבלו הילדים בשנים הראשונות לחייהם, גוררות על פי רוב גם קשיים בתחום הרגשי, התפתחותי והלימודי. רובם נזקקים לכיתות מקדמות בחינוך המיוחד. הקהילה בנויה בצורת משפחתונים. כל משפחתון ממוקם בדירה דו - משפחתית: בצד האחד חיה משפחה ביולוגית המטפלת בשמונה ילדים ונערים החיים בצד האחר. בין שני חלקי הבית ישנה דלת פתוחה תמיד. בקהילת "טוביה" אנשי הצוות החיים עם הילדים הם אנשי המקצוע של הפנימייה - מחנכים, עובדים סוציאליים ופסיכולוג, העובדים יחד עם מדריכים צעירים ומתנדבים בשנת שירות. "טוביה" עבורם אינו מקום עבודה, זהו בית, ודרך של חיים.

ברוח זו גם מקיימים אנשי הרדוף קשרים מיוחדים עם אוכלוסיית האזור - יהודים וערבים.  בין היתר מתקיימת בהרדוף פעילות יהודית ערבית משותפת בעיקר בתחומי החינוך והשיקום.  בבית טוביה ובית אלישע גם אנשי מקצוע ערבים, ארבעה מהכפר הבדואי סווייד הסמוך ושתיים משפרעם.

יסוד חשוב לטיפול השיקומי ברוח האנתרופוסופיה הינו העבודה. דגש מושם על עבודה יצרנית, לא חזרתית או מונוטונית.  לא תמצא פה חברים ליד קו ייצור מאלה המוכרים ממרכזי השיקום "הרגילים". אנשי בית אלישע מקפידים כי החברים יהיו שותפים לתהליך הייצור המלא של המוצר, מחומר גלם ועד מכירה בחנות.  אם זו חקלאות, אזי החברים שותפים לתהליך המלא, מזריעה ושתילה ועד קטיף והובלה למטבח או לחנות.  ובמקום כמו הרדוף, לא פלא, אחד ממקומות העבודה החשובים (או סדנאות כפי שהם קרויים בלשון "ההרדופית") הוא גן הירק האורגני. גן ירק פורח ומקסים זה בתוך חצר משק הרדוף מספק את הצריכה העצמית של מטבחי בית אלישע ובית טוביה, וכן מספק ירקות טריים לחנות הירקות האורגנית הפועלת בהרדוף. גן הירק גם מיצר תערובת מרק ירקות אורגני שמוכרת תנובה תחת מותג הרדוף, וכן מגדל צמחי מרפא שמהם מיוצרות בין היתר תמציות הנמכרות בהרדוף ובחנויות אורגניות ברחבי הארץ. 

עד לקיץ האחרון היה יהונתן חקלאי אורגני גאה ועבד בגן הירק של הרדוף.  בינתיים, בהמלצת רופא עבר יהונתן לאחרונה לעבוד בסדנת הנייר של בית אלישע, העוסקת בייצור נייר ממוחזר ומוצרי נייר ונייר ממוחזר כמו מחברות, כרטיסי ברכה ועוד. אחרי "החלוץ מזכרון יעקב" והניסיון החיובי מאד שלו שם, ואחרי ביקורים וסיוע של מרים פנויאן ממחלקת החינוך של המועצה ומחלקת הרווחה כולה הגיעו עוד. שיר, גם היא בת 23 מזכרון יעקב, גרה מזה שנה בהרדוף ועובדת בסדנת המטבח של בית אלישע המבשלת מדי יום את 70 הארוחות החמות של החברים ושל אנשי הצוות. רותם, בת 23 מזכרון יעקב הצטרפה ב 2005 ועובדת בסדנת האריגה המייצרת שטיחים ומוצרי אריגה טבעייים אחרים. ליטל, תושבת זכרון יעקב בת 23.5 שאף קיבלה לפני שנתיים תעודת הערכה מהמועצה המקומית זכרון יעקב על עבודתה כסייעת בגן ילדים בישוב, גרה מזה למעלה משנה בהרדוף ועובדת גם היא בסדנת הנייר. גם בצוות המקצועי יש כבר ייצוג למושבה שלנו. שקד נוימן ("תות נייר"), בן 20, עושה עכשיו את שנת השירות הלאומי שלו בבית אלישע, ועובד שם עם החברים שם בחקלאות גן הירק האורגני.

יזהר בליוייס רואה במודל של בית אלישע בהרדוף מודל לגאולת הרעיון הקיבוצי אל קיבוץ חדש המשלב קהילה שיקומית בחיי הקיבוץ.  חזון המביא למרכז את מי שבעבר היו נדחקים לשוליים.  בהרדוף מודל זה מנצל את יתרונות המבנה הפיסי והחברתי של קיבוץ אבל אפשרי גם לקהילות אחרות, הוא אומר.

מה משותף לחברים ולצוות? הרבה אושר. והרבה תקוות לעתיד.

הדרישה לקהילה שיקומית איכותית גדולה, וההיצע, כרגיל קטן. החזון של בלייוייס הוא לספק מקומות עבודה איכותיים כאלה גם לבעלי צרכים מיוחדים שאינם חיים בהרדוף. אבן דרך חשובה בתהליך הגשמת החזון הזה היא פתיחת "מרכז קמה" לסדנאות הרדוף שנערכה השבוע במעמד אנשי ציבור רבים המסייעים למפעל החשוב הזה וביניהם חברת הכנסת עמירה דותן (קדימה), חבר הכנסת ישראל חסון (ישראל ביתנו), מנכ"ל הסוכנות זאב ביילסקי, אייל בצר ראש המועצה האיזורית יזרעאל, יועצת ראש הממשלה לעניני רווחה ורד סוויד, נציגי הביטוח הלאומי ועוד. מזכרון יעקב היו בין המוזמנים מנהלת מחלקת החינוך מרים פנויאן, מנהלת מחלקת הרווחה גניה ויינשטוק וראש המועצה המקומית אלי אבוטבול.

יזהר מברך על הקשר המיוחד הזה עם זכרון יעקב היוצרת בית חם ותקוה לילדים נוער ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים שמצאו את דרכם לקהילה השיקומית בהרדוף. "זכרון יעקב הינה מקום איכותי", הוא אומר,  "ובאופן טבעי הורים בזכרון יעקב מחפשים איכות לילדיהם בעלי הצרכים המיוחדים. אפשר לראות שיום אחד אנשים במקום כמו זכרון יעקב ירצו להרחיב את שיתוף הפעולה עוד יותר, למשל כמו מגורי החברים שלנו בקרית טבעון. אני חושב שכל קהילה שתשכיל לשלב בתוכה אנשים בעלי צרכי מיוחדים תצא נשכרת".