היתר בניה לסוכה?

חוק התכנון והבניה הינו כה כוללני עד שיש משפטנים שיתלוצצו עמכם ויענו לשאלה "האם דרוש היתר בנייה לסוכה?" כי על פי החוק בישראל גם השענת מקל מטאטא על קיר לשעה קלה דורשת היתר בנייה.

אבל סוכה אינה מקל מטאטא, וסוכת החג מוקמת לשבוע שלם, לא לשעה קלה. העובדה כי לסוכה אין יסודות, והקמתה היא בדרך של הצבה, אינה בה לכשלעצמה החרגה מדרישה להיתר בנייה. הצבה, קבע בית המשפט, אף היא 'הקמה'. העובדה, שמבנה אינו מחובר דרך קבע לקרקע על ידי בינוי יסודות וכדומה, אין בה כדי לשלול פעולת הקמה.

האם סוכה לא עונה להגדרת "בנין" הדורש היתר על פי החוק: "כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר"? בתי המשפט אכן נדרשים לפרש את הגדרת החוק ל"בנין" וכבר מצאו כי למבנה "יקשה מאד למצוא הגדרה רעיונית מדויקת", וקבעו שישנו מבחן אחד שאפשר לסמוך עליו בכל עת, והוא מבחן השכל הישר, או ההיגיון הבריא והפשוט של חיי המציאות. איש לא יעלה על הדעת לכנות שולחן או ארון, למשל, גם אם הם מוצבים על מגרש, בשם "מבנה".

בתי המשפט קבעו גם כי כדי שהצבתו של מבנה, תהווה 'הקמה', כלשון החוק, יש צורך במידה מסוימת של קביעות וציינו במפורש כי "קביעות זו היא המבחינה, למשל, בין סוכה, שמקים לו אדם ליד ביתו לצורכי החניית רכבו, לבין סוכה - באותה מתכונת, באותם ממדים ובאותו מקום - שמקים לו אדם כדי לחוג בה את חג הסוכות ולארח בה את האושפיזין". הצבתה של הסוכה הראשונה הינה 'הקמה' ומצריכה היתר, ואילו סוכת החג אינה מצריכה היתר כזה.

ברשימה שפרסם אינג' ד"ר אברהם בן עזרא מזכרון יעקב בשנה שעברה, הוא ציטט מקביעת ביהמ"ש העליון ש"הדעת נותנת, למשל, שהקמת אהל על ידי משפחה על חוף הים, לצורך שהות של יום או יומיים, או הקמת סוכה למשך חג הסוכות, אינן בגדר 'הקמתו של בנין', הצריכה היתר לפי החוק. במקרה מעין זה נאמר כי אין זו 'הקמה', או אין זה 'מבנה', כמשמעותם בחוק". אבל ציין גם כי אם אתם מתכוונים להשאיר את הסוכה שלכם כך שתשמש לאחר החג יש צורך בהיתר, ממש כמו לפרגולה, ואם מדובר בסוכה גדולה כגון אלו המוקמות על ידי גופים ציבוריים או מסחריים יש צורך כי מהנדס או הנדסאי יבדקו או אף יתכננו את המבנה למרות ארעיותו, בלי שום קשר לנושא היתר הבנייה.