מגזין המושבות השבוע - קיסריה אור עקיבא?

קיסריה בין רעיון האיחוד לחזון הברון

החוק שעבר לפני שבועות מספר בכנסת בקריאה ראשונה, לאיחוד היישובים קיסריה אור עקיבא, הציף על פני השטח לא רק את הפער בין שני היישובים הסמוכים כל כך זה לזה אלא גם את הייחוד יוצא הדופן שבהתנהלות קיסריה - היישוב היחיד בארץ המנוהל על ידי חברה - ולא על ידי גוף נבחר.

מאת סמי עלי         

למעשה, לקיסריה אין רשות מקומית. הרשות המבצעת בקיסריה הינה למעשה הקרן לפיתוח קיסריה מיסודו של הברון רוטשילד. מה זה אומר? זה אומר שאין בחירות מוניציפאליות, אין קמפיין, אין קואליציות ואופוזיציות, אין חברי מועצה מקבלי משכורת. אבל יש מיסים, יש שירותים, ויש אחד היישובים העשירים והמשגשגים ביותר בארץ. אז אולי ניהול באמצעות חברה הוא דווקא הפיתרון המוניציפאלי הטוב ביותר בכלל?

מאידך, היישוב קיסריה כמו כל ישוב אחר בארץ חייב להשתייך לרשות מקומית, כל ישוב בארץ מחויב בארגון גג "וזאת מאחר שאין הצדקה להקים ישות מוניציפאלית נפרדת בכל ישוב כאשר המטרה היא איחוד." אומרת צאלה וקסמן דוברת המועצה האזורית חוף כרמל.

קיסריה מצויה היום בתחום המוניציפאלי של מועצה אזורית חוף הכרמל ומהווה חלק מ- 26 יישובים.

כזכור, מועצה אזורית חוף הכרמל משתרעת על שטח של כ- 190 אלף דונם. בין השירותים שהמועצה האזורית מעניקה: שירותי חינוך - בשנת הלימודים תשס"ד למדו במוסדות החינוך בחוף הכרמל 969 מילדי קיסריה. שירותי דת , הועדה לתכנון ובניה שירותי רווחה, כגון למשפחות חד הוריות , שירותי תרבות - חוגים, תרבות, ספורט ונוער ואיכות סביבה - פינוי אשפה, גזם, הדברה, וטרינר, תברואה וכו'.

לדברי וקסמן: "המועצה מעבירה מדי שנה סכום בהיקף של 5 מליון ₪ לנושאי איכות סביבה והחברה לפיתוח מבצעת בפועל. המועצה ממנת שירותי חינוך לרבות הסעות לבתי הספר בהיקף של כ- 3 מיליון ₪ בשנה. נושאי הרווחה, ועדה לתכנון ושירותי הדת נאמדים בכ- 3 מליון ₪. תושבי קיסריה משלמים למועצה ארנונה בסך 27.89₪ למטר רבוע, בנוסף לסכום שמשלמים לחברה לפיתוח קיסריה - סכום המקביל לארנונה ב' בשאר הישובים. היטלי ההשבחה נגבים כחוק כתוצאה מבניה חדשה חד פעמית."

בקיסריה כמו בכל יישובי המועצה קיים ועד מקומי המייצג אותה במועצה האזורית, ומנהל את גביית הכספים, מתן השירותים וייצוג האינטרסים של היישוב. אלא שבניגוד ליישובים האחרים בהם נבחר הגוף או הועד המייצג מקרב התושבים, הגוף המייצג את תושבי קיסריה הינו החברה לפיתוח קיסריה.

קצת רקע

קרן קיסריה הינה גוף ייחודי במדינת ישראל. הקרן, באמצעות החברה לפיתוח קיסריה, ומהווה מכשיר להגשמת חזונו של הברון רוטשילד. תכלית קיומה של החברה לפיתוח קיסריה, שהיא חברת בת של הקרן ואשר כבר הייתה קיימת בזמן ייסודה של הקרן כחברת בת של פיק"א, הוא מימוש החזון והמטרות של הקרן, הכוללים פתוח נדל"ני ייחודי, פיתוח קהילה, השבחת נכסי הקרן וכאמור - שירות מטרת העל של תרומה לקהילה בישראל. במסגרת היותה של החברה הזרוע הביצועית של הקרן, כל העודפים הכספיים של החברה מפעולותיה השונות, לאחר ההוצאות הכרוכות בפיתוח הישוב, עוברים על בסיס שוטף לקרן קיסריה.

משפחת רוטשילד פועלת בישראל כ-130 שנה, עוד לפני הקמתה של התנועה הציונית. בתחילה עסק הנדיב הידוע בגאולת קרקעות ובהנחת היסודות לעבודה יהודית בארץ ישראל, עם הקמת המדינה סיים בית רוטשילד ייעודו זה והעניק במתנה למדינה את כל הקרקעות, הישובים, המפעלים והמבנים, כך קיבלה מדינת ישראל את המתנה הגדולה ביותר מאז הקמתה. במקביל הועברו קרקעות קיסריה למדינה, ללא תמורה, ואילו המדינה החכירה את הקרקעות ל-200 שנה לחברה אשר הוקמה לצורך כך - קרן קיסריה אדמונד בינימין דה רוטשילד. הקרן, אשר הוקמה בשנת 1962, מוחזקת באופן שווה על ידי בית רוטשילד וממשלת ישראל. תכליתה של הקרן, הבסיס להקמתה והשקפת עולמה היא תרומה לקהילה באמצעות העברת תרומות לנושאי חינוך והשכלה גבוהה. על פי התחייבות אשר לקחה על עצמה הקרן, מעבירה הקרן לתרומות מידי שנה 67% מרווחי הקרן באותה שנה ולא פחות מ-2 מיליון דולר, כלומר, אף בשנה הפסדית, תורמת הקרן סכומי כסף נכבדים.

באמצעות הכספים שהחברה מעבירה לקרן, ממשיך פועלו הפילנתרופי של הברון על ידי העברת תרומות למוסדות להשכלה גבוהה, בתי ספר, מוסדות לילדים בסיכון, סטודנטים נזקקים בתי ספר למדעים, מרכזי מחקר ולימוד, מכללות באזורי הפריפריה, אוניברסיטאות, מוסדות תרבות, מכללות באזורים פריפריאליים, מרכזי לימוד בשכונות מצוקה, יד ושם, וגופים נצרכים אחרים בכל הארץ. קיים כאן מודל ייחודי אשר לפיו כל תכלית קיומן של הקרן והחברה הינו תמיכה בקהילה. מועצת מנהלים, המורכבת מנציגי משפחת רוטשילד ומנציגי ממשלת ישראל, אחראית על אישור התרומות בישיבות מועצות המנהלים המתקיימות בקיסריה. בשנים 2003 - 2006 תרמה הקרן סך של למעלה מ-130 מיליון שקלים.

מה אומרים התושבים?

כזכור עורר רעיון האיחוד את חמתו של ראש המועצה האזורית חוף כרמל מר כרמל סלע והוא פנה במכתב מוחה אל שר הפנים ובו בין השאר כתב: "בניגוד לאמור בדברי ההסבר, החוק הנ"ל על פי דו"ח ועדת חקירה לבדיקת גבולות חדרה, אור עקיבא, חוף הכרמל, בנימינה, פרדס חנה כרכור, ואישור שר הפנים מיום 19/2/2004-9/9/2004, הישוב קיסריה שייך לשטח השיפוט של המועצה האזורית חוף הכרמל על פי כל דין, תושבי קיסריה משלמים מיסים מוניציפאליים והיטלים למועצה, ומקבלים שירותים מוניציפאליים מן המועצה, ככל ישוב אחר של המועצה."

יצאנו לבדוק מה אומר "האיש ברחוב" בקיסריה, על רעיון האיחוד, ובכלל על המבנה הייחודי לקיסריה.

עופר שמחה, תושב היישוב ועובד בתעשייה האווירית, אומר כי: "זה מצוין לגור ביישוב במתכונת מיוחדת כמו קיסריה, אין מועצה מקומית, וכך יש פחות אנשים שחיים על חשבון אנשים אחרים, כמו שיש ברשויות המקומיות, בכל מה שקשור לג'ובים ולתפקידים הזוטרים והאינטרסים האישיים של כל חבר או עובד. לכן החברה חוסכת המון ומנוהלת באופן שקוף ומסודר. אני נגד האיחוד שעלול לפגוע בקיסריה, קיסריה מבוססת והלוואי שכל היישובים יהיו מנוהלים בצורה הזו".

תושבת אחרת שגרה זה 10 שנים בקיסריה, אמרה: "לנהל יישוב באמצעות חברה זה מעולה, אני מסרבת לאיחוד ולא מוכנה להיות שכונה בתוך עיר".

גיורא סניפר, איש הי-טק וגר בקיסריה שלוש שנים. "בקיסריה ישנו אחוז גביה גבוה כמעט מאה אחוז, כשיש גביה מקסימאלית לא מסבסדים תושבים אחרים שלא שלמו, כך נוצר הון שמוחזר לתושב. לנהל יישוב במתכונת כזו, ימשיך להבטיח בסיס כלכלי. האיחוד עם יישוב אחר יפחית את רמת השירותים, ואת רמת החיים. לדעתי, יהיה קשה לאחד את שני היישובים, אבל אם האיחוד יעזור למועצות יותר חלשות כמו אור עקיבא, אז זה מצוין ואני בעד".

אומרת תושבת אחרת ששמה שמור במערכת: "לפני כמה שנים היה המצב טוב יותר, לא הינו צריכים לשלם ארנונה לחברה הכלכלית וגם למועצה האזורית כמו היום. למרות שהתחלנו לשלם דמי ארנונה לשני גופים לא חשתי שום שיפור ברמת החיים, מבחינת תוצאה לא היה שיפור ניכר מלבד השיפור הפוליטי כמובן. ניהול יישוב על ידי חברה זה דבר טוב ומוצלח. לגבי האיחוד אני חושבת שההצעה והיוזמה לא תצליח כיוון שאנשי קיסריה לא יסכימו לכך, הם מפחדים שהאיחוד יוריד את ערך הנכסים שלהם