מבני חינוך בזכרון יעקב

אספלט או בטון?

למרות ההצהרות וההבטחות המתוקשרות של ראש מועצת זכרון יעקב אלי אבוטבול מלפני חודש, לא יעבור בית הספר קשת לזכרון יעקב בשנת הלימודים הקרובה. הזוכים בבית הספר המבוקש הזה הם דוקא בנימינה-גבעת עדה וראש המועצה שלה אריה זיתוני שהשכילו לאפשר לבית הספר למצוא משכן בגבעת עדה. למרות הצהרותיו, הערים ראש מועצת זכרון יעקב מניעות וקשיים "טכניים" בלי סוף מול כל פיתרון שהוצע על ידי העמותה המפעילה את ביה"ס ואיכזב את ההורים שכבר ראו בעיני רוחם את ילדיהם מוצאים סוף סוף פינה חמה בישוב. אבוטבול ניתק מגע עם מנכ"לית העמותה ואף לא נענה להזמנה פומבית של ענבר אביטל, מיוזמי בית הספר ומי שהיתה המנהלת הראשונה שלו, להפגש עם ההורים תושבי הישוב שהוא ראש המועצה שלו ולהסביר את עמדתו באסיפה כללית שקיימו ביום ב' השבוע. אבוטבול דחה את הקריאה לפגישה בטענה כי "נעלב".

עמדתו של אבוטבול אינה מובנת בנושא "קשת" בפרט, ואינה מובנת בנושא מדיניות הקצאת מבני החינוך בזכרון יעקב בכלל.  מי שהוביל לפני שנתיים קמפיין תקשורתי של "חינוך ולא אספלט" (עת חסם את התואי המתוכנן לכביש עוקף צפוני לישוב בהקימו את מבנה "ההצמחה" של בית הספר החורש) מחזיק עכשיו באלפי מ"ר של מבני חינוך בלתי מנוצלים שיעמדו ריקים גם בתשס"ח. להזכירכם, עלות תנופת בניית מבני החינוך עולה לנו כבר למעלה מ 15 מיליון ש"ח. מי שלא רצה אספלט קיבל במקום זאת בטון.   תנופת החינוך עלולה להסתיים שם.  אין למועצה בעיה בבניית מבני חינוך, הבעייה מתחילה כאשר היא צריכה ליצוק לתוכם תוכן ולמלא אותם בתלמידים.  הנה, לאור המשבר ב"החיטה" ייתכן כי כיתות ההצמחה שם יוותרו ריקות שנה נוספת והתלמידים והוריהם הוזמנו כבר על ידי מחלקת החינוך לסקור פתרונות חלופיים בבתי הספר ניל"י ו"החורש". בית הספר יעבץ נמצא כבר זמן רב על קו אדום של הגיון תפעולי עקב הגירת תלמידים שלו לבתי ספר חלופיים בחדרה, למשל, על רקע אידיאולוגי וניהולי, לא על רקע תשתיתי-פיסי. בכל זאת אנחנו שומעים על תכנית של המועצה להעתקת בית הספר ובניית קמפוס חדש עבורו בסביבת הספורטן תוך הפיכת מבנה יעבץ הקיים למתחם מגורים בצמוד ל"וילות בחורש". עשרות תלמידי "החדר" של הקהילה החרדית זוכים לקמפוס "מפי עוללים" שנבנה בכניסה הדרומית לישוב ומן הסתם מותירים אחריהם כיתות לימוד במבנה בית הספר שלהם בהן למדו עד היום. לבית הספר רננים נבנה מבנה חדש שימשיך לעמוד ריק גם בתשס"ח ועתידו של המבנה הישן לכשיתפנה אינו ברור כלל.

גולת הכותרת במדיניות הבלתי ברורה הזו הוא מבנה ביה"ס התיכון [בתמונה] שעמד ריק השנה ויעמוד ריק גם בשנת הלימודים הקרובה. בית הספר הזה הצמוד לשכונת "חלומות זכרון" היה אחת החלופות שהוצעו במהלך המשא ומתן עם בית הספר "קשת", אך עמדתו החדשה של ראש המועצה לאחר שכבר איפשר בדיקות בטיחות בו היתה כי איכלוסו בתלמידי "קשת" יפגע בתכניתו לבניית שלב ב' של בית הספר. אם אמנם תכנית המועצה היא לא לאכלס את בית הספר הזה בתלמידים כל עוד לא נסתיימה בניית שלב ב' שטרם החלה, הרי מבנה זה יעמוד ריק לפחות עוד שנתיים, ותלמידי י-י"ב יסיימו כפי הנראה את לימודיהם התיכוניים בבית הספר "אורט השומרון" המשמש מזה שנים במשותף גם את זכרון יעקב וגם את בנימינה.

זכרון יעקב יוצאת מבולבלת ממשחק "הכסאות המוסיקליים" הזה של מבני החינוך בה ומחוסר ההתאמה בין ההצהרות על עשייה לעשייה בפועל. מערכת החינוך של זכרון יעקב יוצאת נפסדת ותמשיך לאבד תלמידים לישובים סמוכים כמו שפייה, בנימינה-גבעת עדה, מעגן מיכאל ואף מרוחקים יותר. גם אלי אבוטבול ו"חזונו החינוכי" יוצאים נפסדים.  היוזמה הפרטית של "קשת" שיכולה היתה להיות מוגשת לו ולמערכת החינוך הישובית של זכרון יעקב על מגש של כסף מוצאת בית חם ולב חם אצל בנימינה-גבעת עדה ואצל ראש המועצה שלה אריה זיתוני.