מדרחוב זכרון יעקב

מחלוצים למדשדשים

זכתה זכרון יעקב לפני מספר שנים, ובגיל מופלג של למעלה מ- 100 שנה זכתה שוב להיות חלוצה. כן, פרויקט דרך היין שהובילה עלוית פרוינד, אז סמנכ"ל החברה הכלכלית של זכרון יעקב, נחשב כחלוץ בתחום שיקום מרכזים עירוניים בישראל.  מאז, משך המדרחוב לזכרון יעקב מאות אלפי תיירים. רבים חזרו לביקור נוסף. חלקם התאהבו בזכרון יעקב והחליטו להשתקע כאן.

הפרויקט, שהמדרחוב הוא רק קטע ממנו מעולם לא הושלם, והמדרחוב עצמו סובל מהזנחה, תחזוקה לקויה, חוסר ניהול וחוסר מגמה. קשה לבנות. קל להזניח.  קטע המייסדים מ"שער המושבה" ועד פינת בית הכנסת "אוהל יעקב" הוא זה בו אנו מקדמים את האורחים לזכרון יעקב. ואיזו קבלת פנים!  עמודי תאורה כפופים, שבורים או חסרים, מדרכות עקומות, גזם ושאר זבל מונח ברחוב וממתין לאיסוף, או סתם פזור. שירותים לאלפי המטיילים? 4 תאים מוזנחים בחצר בית הכנסת? והחנויות הכפריות שצריכות להשלים את חווית הטיול אל העבר "המושבתי" והמיתוג "הכפרי"? כן, יש עדיין את חצרות ברקוביץ, והרשקוביץ ו- "תות נייר". יש את חנות היין והביסטרו של תשבי המוכיחים כי ניתן ליצור משהו חדש, שנדמה כי תמיד היה פה.  אבל הפנינות האלה טובלות בערב-רב של קיוסקים, מסעדות המבורגרים ושאר בשרים, בתי קפה וחנויות שהיינו מבינים לו היינו מוצאים אותן ברחוב אלנבי בתל אביב, ברחוב הרצל בחיפה או בפיאצה של חדרה. אבל לצד בריכת בנימין, בית אהרונסון ואוהל יעקב? איפה המיתוג? איפה היין של דרך היין? איפה היד המכוונת? המעודדת? המפתחת?

זה מכבר מתלוננים על ההזנחה הזו תושבים ובעלי עסקים החווים אותה ביום-יום. היה זה רק ענין של זמן עד שגם מבחוץ יבחינו שההבטחה המגולמת בדרך היין אינה מתקיימת למעשה. את הכרטיס הצהוב קיבלנו השבוע בעיתון גלובס.  כמה פעמים תחזור משפחה לזכרון יעקב אחרי שגילתה שבין "הקוצ'ינה" ל"אלדו" אין הרבה מה לעשות חוץ מלשתות עוד כוס קפה, ללקק עוד גלידה, או לאכול ג'חנון, ושמחוץ למקטע הקצר הזה וסביבתו הקרובה באמת לא מציעה זכרון יעקב אטרקציות תיירותיות. כמה זמן ניתן לנוח על זרי הדפנה שהוענקו לנו לפני שבהינף יד סתום רוקנה החברה הכלכלית מתוכן ומסמנכ"ליתה המיתולוגית.

ללא חזון וללא יד מכוונת נשארנו מאחור. מחלוצים הפכנו למדשדשים. חיפה מפתחת בימים אלה את פרויקט קמפוס הנמל ופרויקט שיקום ופיתוח המושבה הגרמנית.  תל-אביב את נמלי תל אביב ויפו ואיזור השעון ביפו שם יחברו אזורי מסחר, שירותי מלונאות, הסעדה, חניה ומרכזי מבקרים את השוק והעיר העתיקה למתחם "שוטטות". בירושלים מתכננת קרן שרובר באזור הטיילת בארמון הנציב מרכז תרבות, פנאי ומסחר. פרויקט ממילא של אלרוב בירושלים יחבר בין מרכז העיר לחומות העיר העתיקה, וישלב מדרחוב מסחרי, מבנה מסחרי סגור שבו יהיו בין היתר בתי קפה ומסעדות, ועוד 16 מבנים - חלקם משלבים שימור.

לדעת תמיר בן שחר מנכ"ל חברה לייעוץ לפרויקטים של שיקום מרכזי ערים המצוטט בגלובס, "משך השהות הקצר יחסית של התייר המבקר בזכרון יעקב לא מאפשר השארת כוח קנייה מספק, ובשנה האחרונה רמת המיצוב של החנויות וסוגי המוצרים הנמכרים ירדה"

לדעת בן-שחר יש כמה גורמים שחשובים להצלחת מתחם מסחרי ייחודי במרכז של עיר: הנחייה נכונה של גופי התכנון ביחס לתהליך הראוי; יצירת יתרונות תחרותיים והתאמת היצע הפעילויות למאפיינים משתנים של ביקושים עם מגוון חדש של מוקדים מתחרים; מיתוג של המרכז החדש ושיקום אתרי מורשת היסטוריים.

בן-שחר מזהיר: "מרכז עירוני שאינו מתפקד כלכלית, גורם לכל העיר לרדת בערכה".