הזיות שפיה

תחנת הכוח הבריטית רידינג א' בתל אביב מזכירה עטיפת תקליט של פינק פלויד. באורח הזוי, מצטלמים על הרקע הזה מדי ערב זוגות נישאים.  אם לסכם את האירוע שנערך בשבוע שעבר באתר ההזוי הזה לפתיחת התערוכה לשיקום מחצבת שפייה במילה אחת, נאמר "הזוי". 

הזוי, מכיוון שיש ניגוד אינטרסים בין תפקידו של משרד התשתיות לאבטחת אספקה סדירה של חמרי גלם לבנייה, לבין תפקידו כאחראי על שיקומן של המחצבות. בישראל קיימות למעלה מאלף מחצבות חוקיות ובלתי חוקיות, מספר לי ד"ר יעקב מימרן, יו"ר הקרן לשיקום מחצבות. פרומיל אחד (עשירית האחוז) מכל תקבול של מחצבה חוקית בישראל הולך לקרן, האמונה על שיקומן של המחצבות לאחר שהסתיימה בהן הכרייה. אגורות בודדות לטונה של חומר לא יספיקו לשיקום נזקי הכרייה האדירים וכך יוצא שמדינת ישראל (קרי אנחנו) נאלצת לממן את שיקום הנוף שהורסות חברות כמו אבן וסיד, או שהן נשארות כפצע פתוח לעולם.

הזוי, כי "שפייה" היא לא מחצבה אחת אלא שלוש מחצבות: שפייה א' שאינה פעילה יותר ושבתחומה פועל מפעל אבן וסיד, שפייה ב' שפוטנציאל הכרייה בה הולך ומתדלדל  אך עדיין פעילה, ושפייה ג' החדשה והפעילה מכולן. הכותרות מכריזות על שיקום מחצבת שפייה, ובעצם מדובר בשיקום קיר אחד במחצבה אחת מתוך שלוש בשפייה מתוך אלף בישראל.

הזוי, כיוון שעל פי תכנית חכ/246 הותנתה החציבה באתר שפייה ג' בשיקום אתר החציבה בשפייה ב'. הכרייה בשפייה ג' בעיצומה, ובשפייה ב'... נמשכת הכרייה. אגב, שפייה ב', יועדה כבר לקליטת 800 אלף קוב של פסולת יבשה מישובי הסביבה, והקשר בין חברת החשמל לקרן לשיקום המחצבות הוא בפוטנציאל המחצבות הנטושות לקליטת פסולת. מי שמתלהב מההצעות המוצגות במתקן חברת החשמל בת"א, עוד יקום על חברת החשמל אם וכאשר זו תשנע מחדרה לשפייה אלפי משאיות נושאות פסולת פחם.

הזוי, מכיוון שלהוסיף חטא על פשע, רוקנה קופת הקרן לשיקום מחצבות לפני ארבע שנים בהנחיית שר התשתיות דאז אפי איתם ו- 300 מיליון ₪ שהצטברו בקופת בה "הולאמו" והועברו למשרד האוצר. בשל כך הופרע פעמיים מן הקהל נאומו הקצר בטקס של שר התשתיות הלאומיות על ידי הח"כ לשעבר יוסף תמיר שיזם את חוק שיקום המחצבות.

הזוי, מכיוון שבספטמבר שמענו על תסקיר להיתכנותה של תחנת כוח במחצבת שפייה שערכה חברת "אתגל אנרגיה", שאף היא בשליטת שיכון ובינוי והגברת שרי אריסון, בעליה של "אבן וסיד" כמו גם של "שיכון עובדים". יוזמה שזכתה מיד להתנגדותו הפומבית הנמרצת והמוצדקת של אלי אבוטבול, ראש המועצה המקומית זכרון יעקב. שר התשתיות הלאומיות שאחראי על שיקום המחצבה אבל גם על הקמתן של תחנות כוח אמר אמנם למגזין המושבות "כי לא תוקם כל תחנת כח בשפייה בלי שהנושא יעבור דרך שולחני" אך באותה נשימה אישר גם כי מכתב מיוזמיה אכן נחת כבר על שולחנו.

הזוי, על שום שהסכנה הנשקפת לנו משפייה היא לא הקיר המכוער אלא הזיהום והכיעור של מפעל אבן וסיד והאפשרות ההזויה שבעליו יחליפו אותו בתחנת כוח. הזוי משום חברת החשמל, מי שיוזמה כזו תתחרה בה, היא זו שאירחה את הטקס.  הזוי משום שהאטרקטיביות בהקמת תחנת כוח בשפייה דוקא היא צינור הגז שאושר עבור חברת החשמל ושהונח כבר בים עד מול חוף דור ושאת הקטע היבשתי שלו תקים חברת החשמל בקצב של כקילומטר ליום כדי לספק גז לאתר חגית הסמוך עוד ב- 2007, כך מאשר לנו דדי גולן, דובר חברת החשמל.

הזוי, מכיוון שמצד אחד נערכה בחירת הזוכים לפני 9 חודשים ומן הצד השני אין עדיין תאריך או אף החלטה ליישום ההצעה הזוכה. איך מסכמת שלומית ארגז-בכר את סקירתה? "על השאלה מתי נוכל לשוח בתחומי מחצבת שפייה השכנה איש אינו יכול לענות".

בינתיים, הזיות בלבד.